ניתן לדרג פירסומים פרטניים על ידי שימוש בסולם שמבוסס על התיאוריה של ידיעה נבדלת ומחוברת. יכול להיות שתיאוריה זו תעזור לכם להסתכל בדרך חדשה על אינטרקציה אנושית. התיאוריה מתארת שתי דרכים שונות בהן אנו יכולים להעריך את, וללמוד על, הדברים שאנו רואים ושומעים. למרות שכל אחד מאיתנו יכול להשתמש בשתי השיטות הללו בכמויות שונות בזמנים שונים, למען הדוגמא, זה יכול להועיל אם נדמיין שני אנשים שונים: אדם אחד שלרוב הינו ידען נבדל (ג'ים), והשנייה, שלרוב הינה ידענית מחוברת (מרי).
  • ג'ים אוהב להישאר כמה שיותר "אובייקטיבי" ולא לכלול את תחושותיו ורגשותיו האישיים בזמן דיון עם אנשים אחרים בעלי דיעות שונות. ג'ים מנסה להגן על הרעיונות שלו על ידי מציאת חורים ברעיונות של היריב באמצעות הגיון בריא ולוגיקה. ג'ים מאוד ביקורתי כלפי רעיונות חדשים אלא אם כן הם עובדות מוכחות ממקורות בעלי שם כמו ספרי לימוד, מורים מכובדים, או הנסיון הישיר שלו. ג'ים הוא ידען (מאוד) נבדל
  • מרי יותר רגישה לאנשים אחרים. היא מאוד מיומנת באמפטיה, היא נוטה להקשיב לאנשים ולשאול אותם שאלות עד שהיא מרגישה שהיא יכולה להתחבר אליהם ו"להבין את הדברים מנקודת המבט שלהם". היא לומדת על ידי כך שהיא מנסה לחלוק את החוויות שהובילו לידע שהיא מוצאת אצל אנשים אחרים. בזמן שמרי מדברת עם אנשים אחרים, היא נמנעת מעימות, ופעמים רבות תנסה לעזור לאדם השני על ידי הצעות לוגיות. מרי היא ידענית (מאוד) מחוברת.
האם שמתם לב שבדוגמאות הללו הידען הנבדל הוא זכר והידענית המחוברת היא נקבה? כמה מחקרים הראו שזהו המקרה באופן סטטיסטי. אך אנשים פרטניים יכולים להיות בכל מקום בטווח שבין שתי קיצוניות אלו. בשביל קבוצה יעילה ומשתפת פעולה של לומדים, זה רק לטובה, אם כל המשתתפים יוכלו להשתמש בשתי דרכי הידיעה הללו. במצב מסויים, כמו פורום מקוון, פירסום יחידי של אדם יכול להציג כל אחד מהמאפיינים הללו, ואולי אף את שניהם. מישהו שהוא לרוב מאוד מחובר יפרסם הודעה שנשמעת מאוד נבדלת, ולהפך. המטרות של נתינת דירוג לכל פירסום לפי סולם זה הן:
א) לעזור לכם לחשוב על הסוגיות הללו בזמן שאתם קוראים פירסומים אחרים. ב) לספק משוב לכל כותב, על הדרך שבה הוא נתפס בידי אחרים.
התוצאות לא משמשות להערכת הסטודנטים בשום צורה שהיא, הן מיועדות אך ורק כדי לשפר את התקשורת והלמידה.
למקרה שאתם מעוניינים, הנה כמה מראי מקום למאמרים של הכותבים שפיתחו את הרעיונות הללו במקור:
  • Belenky, M.F., Clinchy, B.M., Goldberger, N.R., & Tarule, J.M. (1986). Women's ways of knowing: the development of self, voice, and mind. New York, NY: Basic Books.
  • Clinchy, B.M. (1989a). The development of thoughtfulness in college women: Integrating reason and care. American Behavioural Scientist, 32(6), 647-657.
  • Clinchy, B.M. (1989b). On critical thinking & connected knowing. Liberal education, 75(5), 14-19.
  • Clinchy, B.M. (1996). Connected and separate knowing; Toward a marriage of two minds. In N.R. Goldberger, Tarule, J.M., Clinchy, B.M. &
  • Belenky, M.F. (Eds.), Knowledge, Difference, and Power; Essays inspired by “Women’s Ways of Knowing” (pp. 205-247). New York, NY: Basic Books.
  • Galotti, K. M., Clinchy, B. M., Ainsworth, K., Lavin, B., & Mansfield, A. F. (1999). A New Way of Assessing Ways of Knowing: The Attitudes Towards Thinking and Learning Survey (ATTLS). Sex Roles, 40(9/10), 745-766.
  • Galotti, K. M., Reimer, R. L., & Drebus, D. W. (2001). Ways of knowing as learning styles: Learning MAGIC with a partner. Sex Roles, 44(7/8), 419-436.

אינדקס של כל קבצי העזרה